Sivan22
תיקונים בהגדרות הספרים ותוכנם
העקרון כבר דובר, ואכן ישנה עוד עבודה גדולה. בכל זאת אקווה שיש תועלת ברשימה זו:
א. עדכון התאריכים לעבריים [אין די בעדכון על ידי תוכנה מתאימה, כי לפעמים אין חפיפה גמורה בין התאריכים כגון בחילופי השנים וכד'. גם ההגדרות 'המאה ה-16' וכד' אינם מתאימות לרבים מיושבי בית המדרש [לחלק הן צורמות, לרבים אינן רלוונטיות, כי ציר הזמן אצלו אינו נע על אותה סקאלה...]. ב. לענ"ד - יש מקום להוספת שם 'רבי' בכל השמות [גם זה לא יכול להיות אוטומטי, כי לא בעי' שיהיה כתוב 'רבי רש"י' כמובן]. ולולא דמסתפינא יש מקום להגדרות כלליות של היררכיה, כגון 'רבנו' לראשונים, 'רבי' לאחרונים, 'הרב' למחברי דורנו. ג. בשמות ספרי התנ"ך - לדעתי כל הכ"ד ספרים אינם צריכים הגדרות. אם בכל זאת סבורים שיש בזה טעם - אכתי נ"ל לתקן כמה פרטים משמעותיים. כרגע מה שמצאתי: שיר השירים - אין עיקרו בין האדם לאלקיו [הגם שמעט מרבותינו המפרשים הלכו בדרך זו, אולי כדרוש ורובד נוסף] אלא בין כנסת ישראל להקב"ה, כמובן [כפירוש חז"ל ורוב מוחלט של המפרשים המקובלים מדורות]. ד. בדומה לזה - בכותרת ספרי השו"ת - הנוסח שהם 'מעידים' על ישום התורה במציאות החיים הוא שיריים מההגדרות חיצוניות. ב"ה איננו מחפשים תיעוד על זה. אפשר אולי לכתוב 'תשובות ופסקי הלכה שנכתבו ביחס לשאלות הנוגעות למעשה', או משהו כיוצא בזה. ה. חלוקת התקופות, כגון מה שנזכר בכותרת של 'בית שני' - איני יודע כמה רלוונטית הגדרת הזמן בשנים ההיסטוריות. צריך למצוא הגדרות תואמות על ציר הזמן התורני - משה, נביאים, אנשי כנסת הגדולה, תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים [וכן יתכן לחלק בין תקופות פנימיות]. ו. ב'תלמוד בבלי' - מה ש'שזורים בהם סיפורי אגדה' אינה הגדרה מהותית כלל. ישנם גם סיפורים היסטוריים, וגם אופנים רבים של העברת המסר. כל אלה הערות מקומיות בדברים בוטים. עדיין המרחב פתוח להטבת ההגדרות כולן. כגון: 'תלמוד בבלי' - מסורת האמוראים בבירור התורה שבעל פה, ביאורי המשניות, בירורי הלכות, דרשות בהגדה, והדרכות הנוגעות לכל דרכי החיים. [מורכב מדי?]. 'מדרש' - דרשות חז"ל על הכתובים [על חמשה חמשי תורה ושאר ספרי המקרא], בכללם מדרשי הלכה ומדרשי הגדה. 'קבלה' - מסורות החכמים בידיעת ה' והכרת דרכי הנהגתו בעולמו, 'סדר התפילה' - תפילות וברכות השייכות לסדר העבודה התמידי והזמני [- צריך הגדרה טובה יותר למועדים וזמנים מיוחדים], וכן פיוטים הנאמרים בזמנים ובאירועים מיוחדים [זמירות, סליחות, קינות, הגדה של פסח].
עוד חזון למועד בע"ה. יישר כח.
אכן הרבה מהתיאורים לא מספיק הולמים, ונשמח לתיקונים, ויש בדבר הן חכמה והן מלאכה. לספרי הנ''ך רצוי שיהיה תיאור כדי למשוך את לב המעיין. בנוגע לשיר השירים ההגדרה היא על פי המלבי''ם בהקדמתו, באופן שזהו המשל עצמו ולא הנמשל, עי''ש.
בתאריך יום ד׳, 10 ביולי 2024, 15:28, מאת Bshlomecha < @.***>:
העקרון כבר דובר, ואכן ישנה עוד עבודה גדולה. בכל זאת אקווה שיש תועלת ברשימה זו:
א. עדכון התאריכים לעבריים [אין די בעדכון על ידי תוכנה מתאימה, כי לפעמים אין חפיפה גמורה בין התאריכים כגון בחילופי השנים וכד'. גם ההגדרות 'המאה ה-16' וכד' אינם מתאימות לרבים מיושבי בית המדרש [לחלק הן צורמות, לרבים אינן רלוונטיות, כי ציר הזמן אצלו אינו נע על אותה סקאלה...]. ב. לענ"ד - יש מקום להוספת שם 'רבי' בכל השמות [גם זה לא יכול להיות אוטומטי, כי לא בעי' שיהיה כתוב 'רבי רש"י' כמובן]. ולולא דמסתפינא יש מקום להגדרות כלליות של היררכיה, כגון 'רבנו' לראשונים, 'רבי' לאחרונים, 'הרב' למחברי דורנו. ג. בשמות ספרי התנ"ך - לדעתי כל הכ"ד ספרים אינם צריכים הגדרות. אם בכל זאת סבורים שיש בזה טעם - אכתי נ"ל לתקן כמה פרטים משמעותיים. כרגע מה שמצאתי: שיר השירים - אין עיקרו בין האדם לאלקיו [הגם שמעט מרבותינו המפרשים הלכו בדרך זו, אולי כדרוש ורובד נוסף] אלא בין כנסת ישראל להקב"ה, כמובן [כפירוש חז"ל ורוב מוחלט של המפרשים המקובלים מדורות]. ד. בדומה לזה - בכותרת ספרי השו"ת - הנוסח שהם 'מעידים' על ישום התורה במציאות החיים הוא שיריים מההגדרות חיצוניות. ב"ה איננו מחפשים תיעוד על זה. אפשר אולי לכתוב 'תשובות ופסקי הלכה שנכתבו ביחס לשאלות הנוגעות למעשה', או משהו כיוצא בזה. ה. חלוקת התקופות, כגון מה שנזכר בכותרת של 'בית שני' - איני יודע כמה רלוונטית הגדרת הזמן בשנים ההיסטוריות. צריך למצוא הגדרות תואמות על ציר הזמן התורני - משה, נביאים, אנשי כנסת הגדולה, תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים [וכן יתכן לחלק בין תקופות פנימיות]. ו. ב'תלמוד בבלי' - מה ש'שזורים בהם סיפורי אגדה' אינה הגדרה מהותית כלל. ישנם גם סיפורים היסטוריים, וגם אופנים רבים של העברת המסר. כל אלה הערות מקומיות בדברים בוטים. עדיין המרחב פתוח להטבת ההגדרות כולן. כגון: 'תלמוד בבלי' - מסורת האמוראים בבירור התורה שבעל פה, ביאורי המשניות, בירורי הלכות, דרשות בהגדה, והדרכות הנוגעות לכל דרכי החיים. [מורכב מדי?]. 'מדרש' - דרשות חז"ל על הכתובים [על חמשה חמשי תורה ושאר ספרי המקרא], בכללם מדרשי הלכה ומדרשי הגדה. 'קבלה' - מסורות החכמים בידיעת ה' והכרת דרכי הנהגתו בעולמו, 'סדר התפילה' - תפילות וברכות השייכות לסדר העבודה התמידי והזמני [- צריך הגדרה טובה יותר למועדים וזמנים מיוחדים], וכן פיוטים הנאמרים בזמנים ובאירועים מיוחדים [זמירות, סליחות, קינות, הגדה של פסח].
עוד חזון למועד בע"ה. יישר כח.
— Reply to this email directly, view it on GitHub https://github.com/Sivan22/otzaria/issues/146, or unsubscribe https://github.com/notifications/unsubscribe-auth/AVHE7PJVXRCJUTYKX5SAKCLZLUSFRAVCNFSM6AAAAABKUZUYASVHI2DSMVQWIX3LMV43ASLTON2WKOZSGQYDANRSHA2TMMY . You are receiving this because you are subscribed to this thread.Message ID: @.***>
דברי המלבי"ם ידעתי ואליהם נתכוונתי שיש מרבותינו המפרשים שכתבו רובד נוסף. אבל גם המלבי"ם לא התכוון שזה עיקר תוכן הספר, ולא על זה חיכה העולם עד התגלות שיר השירים קודש קדשים. ורצוני לומר, דהגם שדברי תורה נחלקים לכמה טעמים - נראה שבמסגרת הבאה להעמיד לפני כלל הציבור הק' את דברי התורה כצורתם - מוטב שלא לצמצם ההגדרות לביאורים פרטיים וחלקיים.
ביחס לשאר ההגדרות - אקווה ג"כ לפנות לזה. אשמח לשמוע חוו"ד על ההצעות שכבר הצעתי. גם בשביל לדעת למקד ולכוון נכון את סגנון ההצעות והתיקונים להבא.
ושוב יייש"ח לאורייתא, ותהי לרצון לפניו ית'.
בשורות טובות ישועות ונחמות.
בתאריך יום ד׳, 10 ביולי 2024 ב-16:53 מאת Sivan Ratson < @.***>:
אכן הרבה מהתיאורים לא מספיק הולמים, ונשמח לתיקונים, ויש בדבר הן חכמה והן מלאכה. לספרי הנ''ך רצוי שיהיה תיאור כדי למשוך את לב המעיין. בנוגע לשיר השירים ההגדרה היא על פי המלבי''ם בהקדמתו, באופן שזהו המשל עצמו ולא הנמשל, עי''ש.
בתאריך יום ד׳, 10 ביולי 2024, 15:28, מאת Bshlomecha < @.***>:
העקרון כבר דובר, ואכן ישנה עוד עבודה גדולה. בכל זאת אקווה שיש תועלת ברשימה זו:
א. עדכון התאריכים לעבריים [אין די בעדכון על ידי תוכנה מתאימה, כי לפעמים אין חפיפה גמורה בין התאריכים כגון בחילופי השנים וכד'. גם ההגדרות 'המאה ה-16' וכד' אינם מתאימות לרבים מיושבי בית המדרש [לחלק הן צורמות, לרבים אינן רלוונטיות, כי ציר הזמן אצלו אינו נע על אותה סקאלה...]. ב. לענ"ד - יש מקום להוספת שם 'רבי' בכל השמות [גם זה לא יכול להיות אוטומטי, כי לא בעי' שיהיה כתוב 'רבי רש"י' כמובן]. ולולא דמסתפינא יש מקום להגדרות כלליות של היררכיה, כגון 'רבנו' לראשונים, 'רבי' לאחרונים, 'הרב' למחברי דורנו. ג. בשמות ספרי התנ"ך - לדעתי כל הכ"ד ספרים אינם צריכים הגדרות. אם בכל זאת סבורים שיש בזה טעם - אכתי נ"ל לתקן כמה פרטים משמעותיים. כרגע מה שמצאתי: שיר השירים - אין עיקרו בין האדם לאלקיו [הגם שמעט מרבותינו המפרשים הלכו בדרך זו, אולי כדרוש ורובד נוסף] אלא בין כנסת ישראל להקב"ה, כמובן [כפירוש חז"ל ורוב מוחלט של המפרשים המקובלים מדורות]. ד. בדומה לזה - בכותרת ספרי השו"ת - הנוסח שהם 'מעידים' על ישום התורה במציאות החיים הוא שיריים מההגדרות חיצוניות. ב"ה איננו מחפשים תיעוד על זה. אפשר אולי לכתוב 'תשובות ופסקי הלכה שנכתבו ביחס לשאלות הנוגעות למעשה', או משהו כיוצא בזה. ה. חלוקת התקופות, כגון מה שנזכר בכותרת של 'בית שני' - איני יודע כמה רלוונטית הגדרת הזמן בשנים ההיסטוריות. צריך למצוא הגדרות תואמות על ציר הזמן התורני - משה, נביאים, אנשי כנסת הגדולה, תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים [וכן יתכן לחלק בין תקופות פנימיות]. ו. ב'תלמוד בבלי' - מה ש'שזורים בהם סיפורי אגדה' אינה הגדרה מהותית כלל. ישנם גם סיפורים היסטוריים, וגם אופנים רבים של העברת המסר. כל אלה הערות מקומיות בדברים בוטים. עדיין המרחב פתוח להטבת ההגדרות כולן. כגון: 'תלמוד בבלי' - מסורת האמוראים בבירור התורה שבעל פה, ביאורי המשניות, בירורי הלכות, דרשות בהגדה, והדרכות הנוגעות לכל דרכי החיים. [מורכב מדי?]. 'מדרש' - דרשות חז"ל על הכתובים [על חמשה חמשי תורה ושאר ספרי המקרא], בכללם מדרשי הלכה ומדרשי הגדה. 'קבלה' - מסורות החכמים בידיעת ה' והכרת דרכי הנהגתו בעולמו, 'סדר התפילה' - תפילות וברכות השייכות לסדר העבודה התמידי והזמני [- צריך הגדרה טובה יותר למועדים וזמנים מיוחדים], וכן פיוטים הנאמרים בזמנים ובאירועים מיוחדים [זמירות, סליחות, קינות, הגדה של פסח].
עוד חזון למועד בע"ה. יישר כח.
— Reply to this email directly, view it on GitHub https://github.com/Sivan22/otzaria/issues/146, or unsubscribe < https://github.com/notifications/unsubscribe-auth/AVHE7PJVXRCJUTYKX5SAKCLZLUSFRAVCNFSM6AAAAABKUZUYASVHI2DSMVQWIX3LMV43ASLTON2WKOZSGQYDANRSHA2TMMY>
. You are receiving this because you are subscribed to this thread.Message ID: @.***>
— Reply to this email directly, view it on GitHub https://github.com/Sivan22/otzaria/issues/146#issuecomment-2220567868, or unsubscribe https://github.com/notifications/unsubscribe-auth/BHTMSK4Q55375I25L2Z5W5LZLU4D7AVCNFSM6AAAAABKUZUYASVHI2DSMVQWIX3LMV43OSLTON2WKQ3PNVWWK3TUHMZDEMRQGU3DOOBWHA . You are receiving this because you authored the thread.Message ID: @.***>
@Bshlomecha הייתה על זה עבודה בעבר. מה יצא? נגמר? לא נגמר? לתת לציבור לעבוד?
